אלתרן ומנחה
יליד 1978, נשוי למור ואבא
בשנת 2006 ניסיתי את כוחותיי לראשונה במופע רחוב באירופה. מאז אני מחפש את דרכי כאומן יוצר, כאשר אני משלב בין לימודים מסודרים לבין “עבודת שטח” ולימוד בדרך של התנסות.
כך הגעתי ללמוד תיאטרון פיזי בביה”ס ל”תיאטרון הגוף” וב”תיאטרון קליפה” ולמורים נוספים מהארץ ומהעולם, מהם למדתי: ליצנות (אריק בלואה, שלומי גולן, אורי וויס), סיפור סיפורים (Ashley Ramsden, רפאל רודן), תיאטרון רחוב (Theatre De L’Unite) , פנטומימה (Sara Mangano, Pierre Massip), אימפרוביזציה בתנועה (שחר דור) וקונטקט אימפרוביזציה (נועם כרמלי, ליאור אופיר ועוד’).
חיפוש אחר משמעות בחיים וביצירה הוביל אותי לתרגולי ויפאסנה ומדיטציות שונות, שנת מבוא לאנתרופוסופיה ולבית הספר האנתרופוסופי לעיצוב דיבור ודרמה, אך יותר מכל אני רואה את החיים עצמם כתרגול רוחני.
את מה שלמדתי השתדלתי לשזור בתוך יצירותיי, וכך נולדו המופעים וההצגות: “ציפור המשאלות”, “לץ רציני”, “הפח ההפכפך”, “הפיקניק”, “הפתעה במזוודה”, “המכשפה שהתכשפה”, “שני ליצנים מספרים”, “המכשפה קומקומינה מגדלת תינוק”. מופעים נוספים נולדו לרגע מתוך מפגש חד פעמי עם זמן, מקום וקהל ספציפי.
בשנת 2010 פגשתי את אלונה פרץ ו”מרכז הרגע”, ומאז אני חוקר, לומד ומלמד את היכולת להגיב בצורה חדשה ומדוייקת בכל רגע ולכל מצב, ובכך להפוך את החיים ליצירת אמנות.
אני מאמין שיכולת זו טמונה בכל אדם, ניתן לטפח ולפתח אותה על ידי תרגול, והיא בסיס יצרתי, מרפא ומלמד לכל התפתחות אישית וקבוצתית.