על שפת הרגע
חזון
אנחנו ב׳שפת הרגע׳ מוכנים ומזומנים לכל קריאה או זימון. נותר רק לקבוע מקום וזמן.
תודעת הרגע מפתחת ומאפשרת השתנות.
היא מתאימה כתרגול, כאימון וכפרקטיקה פשוטה ויום יומית.
במיוחד עכשיו, כשכולנו מתמודדים עם חיים בעולם כאוטי וחסר וודאות, 'שפת הרגע מאפשרת לנו לקחת אחריות על יצירת יחסים ומשמעות מרגע לרגע באומץ ובאהבה.
כי רק ברגע ניתן להבריא עבר ולברוא עתיד.
הבקשה שלנו ש'שפת הרגע' תרחיב את תודעת ה״גם וגם״ בעולם ותהווה גשר בין כל הניגודים;
בין שהיה לשיהיה
בין רעיון למצב
בין זכרי לנקבי
בין פנים לחוץ
בנוכחות בוחרת
ובאחריות
בין פחד לאהבה
ליצירת מה שבינינו.
שיטת הרגע, נעים מאד
צולם ב 2020 ביוזמתו הטובה ובבימויו של יונתן זייד
מומלץ להתחיל בהקדמה.
לקריאה על שיטת הרגע - לחצו כאן.
בתרגול על פי ׳שפת הרגע׳, אנחנו מרפים אל תוך הרגע, בוחרים בתגובה הראויה ומסכימים לשינוי.
אם זו תהיה תנועה, מבט או קול שיצא פתאום, או משפט. נלמד איך לתת להתרחשות לקרות, לשחרר את מנגנוני ההגנה והפחד. נחקור את הדרך לבחור בתגובה חדשה ומפתיעה וגם ליזום מתוכה משמעות רלוונטית ומדויקת. נתרגל בחירה במקום בריחה. נמציא מציאות במקום להיבהל ולחשוב שעלינו לפעול על פי מה שמצופה מאיתנו.
אנחנו יכולים להקשיב לקולות החוץ (סביבה, חינוך, מרות, תרבות, הרגלי עבר), להקשיב לקולות פנימיים (דמיון, חשקים, חוויות, צרכים, רצון, ה-רגשות) ובעיקר להקשיב ליחסים בין הקולות. הדיאלוג בין החוץ והפנים, בין השכל לרגש, בין האסור והמותר, בין ההרגל לשינוי.
שיטת הרגע
שיטת הרגע פותחה על ידי אלונה לאורך שנות ההוראה הרבות, בעקבות המפגשים עם הצרכים וההרגלים, השונים אך הדומים, שעלו במפגשים החד פעמיים והמתמשכים עם תלמידות ותלמידים.
׳שפת הרגע׳ מבוססת על פרוק אפשרויות התגובה שלנו (יוזמה, מראה, התבוננות), ניתוח אמצעי ההבעה שלנו (קול, מילה, תנועה), חקירת תודעת הזמן והמרחב (עבר, הווה, עתיד), יצירת פוקוסים משתנים וקבלת הצרכים האנושיים דרך שמונה שערים.
לְמָה אנחנו מקשיבים…? זה אפשרי להקשיב לקול הפנימי שלי, לקושי שלי ליצור יחסים, או לנטייה שלי לברוח מאי וודאות. איך נדע ל-מה להקשיב ואיך להגיב? פעולות רבות יכולות לעלות ולהציף את מנגנון התגובה הספונטני אך הדפוסי שלנו. על פי ׳שפת הרגע׳, כל שנותר לנו “לעשות” הוא להכניס אוויר, להוציא אוויר, להקשיב למתח שבין המצב לרעיון ולבחור להישאר ברגע הזה. גם העבר וגם העתיד מקופלים וחבויים ברגע הזה. כשאנחנו מסכימים להיות נוכחים וערים, כעת, נוכל להקשיב למתרחש ולהגיב בצורה המתאימה והאחראית ביותר.
אלונה ליוותה ב׳שפת הרגע׳ יוצרות ויוצרים אל הבמה והיוותה “מיילדת” למופעים רבים. ב - 2004 נפתח ‘מרכז הרגע’ בתל אביב מתוך רצון לחקור ולהפיץ את אמנות האלתור כאמנות חיים בפני עצמה. שם נוסדה להקת ׳רקרגע׳ שהביאה אל הבמה את אמנות הרגע - ׳שפת הרגע׳ כביטוי אמנותי בלתי אמצעי.
׳שפת הרגע׳ הלכה והתפתחה והגיעה גם לאוניברסיטת חיפה, מכללת אורנים, ל״קבוצה ביפו״, וליוותה מנהלים בתיכונים וקבוצות הורים ומחנכים. במקביל ׳שפת הרגע׳ התרחבה גם למרחב העיסקי ונכנסה לעבודה עם אירגונים, חברות ומנכ״לים כסוכנת שינוי. מאז אלונה מכשירה מנחים ומנחות ב׳שפת הרגע׳ והם/ן ממשיכים/ות את החקר ברחבי הארץ, כל אחד/ת בתחומו/ה ו״בשפתו/ה״ הייחודית.
ב 2018 יצאו לאור ‘קלפי הרגע’ - יצירה משותפת של אלונה עם עליזה פרוכטמן. 88 קלפים יחד עם חוברת הדרכה המהווים תמצית של ׳שפת הרגע׳ (שיטת הרגע).
כיום אלונה והמנחות/ים מקיימות/ים סדנאות והרצאות, לימודי המשך והדרכות, מפגשים אישיים, ליווי מנכ״לים, ליווי זוגות ותהליכי גילוי ויצירה לכל מי שמעוניין/ת ב׳שפת הרגע׳.
היסטוריה
בסיום לימודיה בסטודיו למשחק ״ניסן נתיב״ (1986-1989) התמזל מזלה של אלונה להיות חלק מקבוצת המתמחים הראשונה ב ™Action Theater עם רות זאפורה, ברקלי סן פרנסיסקו. עם חזרתה לארץ ב-1992 היא האמינה, שאם אנשים ידעו לאלתר מתוך המצב, ליצור יחסים ולהגיב מרגע לרגע - יהיה שלום עולמי.
בעזרתו של דני רוזנפלד נפתחה הקבוצה הראשונה בנהריה ובה חמש נשים אמיצות שהסכימו לחקור עם אלונה את תהליך האלתור מתוך הרגע וכך זה התחיל. אלונה גילתה את ההנאה העצומה של האלתור כמורה וכשותפה לאי הוודאות הגדולה וכל שיעור הפך לבריאה של קסם.
דרך הזן בודהיזם ורעיון ה- “להיות“ בִּמְקוֹם ”לעשות“, העמיקה אלונה בלימודי תודעת הרגע וכל אלה היוו שער מרכזי בהתפתחותה כאדם, כמורה, כיוצרת וכאימפרוביזורית. ב1997 דרך לימודי התמחות בגשטאלט Bio Energy, Body Process, גילתה אלונה את הקשר העז שבין אלתור וריפוי Healing.
מ 1993 עד 2012 היוותה אלונה חלק משמעותי מצוות המורים בסטודיו למשחק ״ניסן נתיב״ וכן כמרצה ב״לסלי קולג‘״ (כיום המכללה האקדמית קרית אונו) במסלולי הדרמה תרפיה והפסיכודרמה.
מ 1996 לימדה בני נוער במתא”ן ובמגמות תיאטרון בתיכונים לאמנויות וליוותה אותם בדרכם הייחודית כחונכת, מורה לאימפרוביזציה והבעה, כשהדגש הושם על היכולת להמציא ולהנות.
מתוך ההיכרות המעמיקה עם מערכת החינוך - מורות ותלמידות/ים, פנתה אלונה לעשות תואר שני וב 2003 סיימה את התזה שלה ׳התייחסות מורות למונח-מושג אימפרוביזציה-אלתור בהקשר החינוכי׳.
בבסיס התזה חמש הנחות יסוד:
- העובדה שכל אחד מאלתר
- אלתור הוא הבסיס לכל תהליך יצירה
- חינוך הוא תהליך יצירה
- אלתור הוא מיומנות נרכשת
- מודעות לאלתור ופיתוחו מרחיבים את היכולת היצירתית
