חינוך חברתי קהילתי מאת מתן מרום עבור קורס אלתור בחינוך, מכללת אורנים
אורנים המכללה האקדמית לחינוך , אימפרוביזציה בחינוך
עבודה מסכמת, יוני 2017
משולשים ואלתור בחינוך
תוכן העניינים
פרקב’: התייחסותלמשולשיםואלתורבחינוך. 4
מבוא
אלתור הינו אומנות ביצוע מרתקת שנולדה בשנת 1786, בתהליכו כמעט ואין זמן לעריכה של החומר. לאלתור יש מעלות חיוביות רבות, מיידיות, ספונטניות ולקיחת סיכונים. אלתור הינו היכולת להגיב בצורה מיידית ועכשווית, הבסיס לכל תהליך יצירתי. כיום האלתור נכנס לתחום החינוך בעקבות המציאות המשתנה והדינאמית בכל עת, עולם הטכנולוגי שעובר גלובליזציה, תפקידו של איש החינוך נמצא בתהליך של שינוי והגדרה מחדש על איש החינוך להפגין מיומנויות גבוהות של אלתור.
במסגרת הלימודים לתואר ראשון במכללת אורנים, השתתפתי בקורס “אימפרוביזציה בחינוך” בחוג לחינוך חברתי קהילתי. במהלך הקורס למדנו בשיטה ייחודית ומאתגרת כיצד לאלתר, וכיצד להתמודד עם האני הפנימי שלי, ולצאת מהמקום הבטוח והנוח שלי. בקורס עברנו סדנה ייחודית המשלבת אלתור בתחום החינוך, וקיבלנו כלים מעשיים כיצד אפשר להשתמש באלתור במסגרת עבודתנו החינוכית עם בני הנוער ובחיים האישיים.
בעבודתי אציג בפרק א’ סקירה ספרותית למושג אלתור. בפרק ב’ אתייחס בצורה אישית מחוויות אותם חווייתי במהלך הקורס וכיצד יישמתי אותם בשטח. בפרק זה אעלה דוגמאות לשיטת המשולשים בעבודתי במסגרת מדריך בבני נוער. לבסוף אסכם את הקורס ואעביר משוב אישי להתנהלותי בקורס, ולהתפתחות שלי במהלך הקורס וכיצד זה בא לידי ביטוי המיומנויות שרכשתי במהלך הקורס בשטח בעבודה החינוכית שלי.
פרק א’: אלתור מהו?
המונח אלתור או בשמו הלועזי “אימפרוביזציה” נולד בשנת 1786. במאות ה- 16 וה- 17, התקשרה אומנות האלתור עם הקומדיה “דה לארטה”. הקומדיה התבססה על המיומנות של השחקנים באלתור. המושג אלתור מתקשר לרוב לתחום של אומנויות הבמה. מקורו של המושג אלתור בתחום הספרות והמוסיקה. משמעותו המקורית על פי מילון אבן- שושן: “חיבור קטע ספרותי, נאום, יצירה מוסיקאלית בלא הכנה מוקדמת” (אבן שושן, 1986). תופעת האלתור החלה כאשר אמנים, כל אחד בתחומו, הרשו לעצמם להוסיף משלהם על בסיס היצירה הקיימת שכבר הייתה מוגמרת (יחזקאלי & שלו, 1995).
אלתור הוא היכולת להגיב בכל רגע נתון באופן חדש (פרץ, 2003). אלתור הוא משהו מומצא על המקום, זמני, פתרון שברירי לבעיה מסוימת, המורה על רעיון עכשווי, עדכני ושל החדשות. בנוסף לכך, אלתור הינו אומנות ביצוע מרתקת, המושפעת מגורמים רבים אשר בסופו קובעים את התוצר הסופי המוגמר. גורמים רבים משפיעים על האלתור של המבצע, החלל האקוסטי, מזג האוויר, מצב רוחו והחשוב מכל כיצד מאזיני האלתור מגיבים באותה העת. בתהליכו של האלתור כמעט ואין זמן לעריכה של החומר מן התת מודע, האיכות הרבה של האלתור נוצרת מהמעלות החיוביות שיש באלתור, מיידיות, ספונטניות ולקיחת סיכונים (בוסטוק, 2007). האלתור הינו הבסיס לכל תהליך יצירי. על פי קוסלר: “העצמאות, כביטוי של חופש והסירוב לקבל את הנורמה החברתית, הסובייקט העצמאי כמקור שינוי, הם האלמנטים המרכיבים את האדם היצירתי, הם גם בבסיסו של האלתור” (קוסלר, 1964). ולכן, ניתן לומר שיכולות האלתור אצל המאלתר הינו מרכיב עצמאי, מקורי אשר יכול לחולל שינוי רב (פרץ, 2003).
פרק ב’: התייחסות למשולשים ואלתור בחינוך
“על פי תפיסתי, אלתור היא היכולת להגיב כל רגע מחדש, מתוך בחירה ולקיחת אחריות, למציאות המשתנה והקבועה- הפנימית והחיצונית, וליכולת ליצור כל פעם מחדש את היחסים הדינמיים שבהם” (פרץ, 2003). כחלק מדרישות במסלול מל”ח במכללת אורנים, אנו הסטודנטים עובדים בחלקיות משרה בחינוך הבלתי פורמאלי בארגונים שונים. כיום במציאות המשתנה והדינאמית בכל עת, עולם הטכנולוגי שעובר גלובליזציה, תפקידו של איש החינוך נמצא בתהליך של שינוי והגדרה מחדש על איש החינוך להפגין מיומנויות גבוהות של אלתור. דון פרגון לוקח מציאות דינאמית ומשתנה זו כמה צעדים קדימה ומתאר מצב עתידני בו הממסד מאבד לחלוטין את השליטה בקצב ההתפתחות, ובמקום זאת תקום קהילה של אנשים בעלי כישורי אלתו ופיתוח מיומנויות, שיאפשרו שיתופי פעולה המתאימים למציאות הדינאמית (פרץ, 2003). במסגרת תפקידי החינוכי אני מדריך קבוצה של 30 בני נוער. בני נוער אלו מוגדרים כנוער בסיכון, ולחלקם אף יש תיקים פליליים במשטרה. זהו תפקידי הראשון בו אני מדריך קבוצה של נוער בסיכון. לאורך כל השנה וחצי האחרונות עלו בי חששות רבות אשר בתחילה מנעו ממני להביא את עצמי לידי ביטוי במסגרת העבודה. לאחר שהשנה החלה גייסתי לעצמי צוות מדריכים והתחלנו את התהליך המשמעותי בעבור בני הנוער. במסגרת הלימודים במכללת אורנים עברתי בשנה ב’ בסמסטר השני קורס “אימפרוביזציה בחינוך” שאותו העבירה המרצה אלונה פרץ. במהלך הקורס למדתי את החשיבות הרבה שיש באלתור, את ההבנה שבעצם בכל חיינו, כל פעילות יום יומית אשר אותה אנו מבצעים אנחנו מאלתרים גם אם התכוננו מראש לאותה פעולה. בתור מדריך של בני נוער אני עוצר את עצמי פעמים רבות בחשיבה מה יקרה אם אני אפעל בדרך או בצורה הנוכחית בה אני פועל, וזה יוצר בעבודה שלי מחסומים רבים אשר משפיעים ומורגשים בקרב בני הנוער. מרכז הרגע פיתח גישה חינוכית בעזרת 8 משולשים. במסגרת הקורס במכללת אורנים עברנו הדרכה עליהם, התנסינו בצורה מעשית ועשינו עבודה בנושא. מתוך שמונה המשולשים בחרתי בשלושה שמאוד משמעותיים בעבורי והחלתי ליישם אותם בעבודתי החינוכית עם בני הנוער ובחיים האישיים.
המשולש הראשון שאליו אתייחס הוא להקשיב- לנשום- להגיב. מעצם היותנו בני אדם ואנשי חינוך בפרט, אנחנו נפגשים כל הזמן באנשים אחרים ובאירועים מרכזיים בחיים. כל אדם הוא ישות בפני עצמה, אשר חושבת ופועלת באופן שונה מאדם אחר. סידרתי את צלעותיו של המשולש בסדר זה מכיוון, שלפי דעתי לפני הכול חשוב להקשיב. בני נוער בגיל ההתבגרות עוברים חוויות משמעותיות שהינם אבן חשובה בפיתוח הזהות ובהקניית ביטחון העצמי. כאשר בני נוער רואים במדריך שלהם דמות משמעותית ואח בוגר שאפשר לסמוך עליו, הם משתפים בסיפורים האישיים שלהם ובחוויות שהם עוברים. חלק מהפעמים הסיפורים שהם מספרים דורשים תגובה מידית מצד המדריך. על המדריך ששמע את הסיפור ורוצה להגיב, לפני הכול להקשיב עד לסופו של הסיפור של החניך ולהיות לאוזן קשבת. ישנם מצבים בהם בני נוער זקוקים שיקשיבו להם והם לא מצפים לתגובה או למציאת פתרון, אלא להיות כמו פסיכולוג להקשיב ולתת לנער לשפוך את שעל ליבו. לאחר שאני בתור מדריך מקשיב לנער, אני לוקח זמן לעצמי, מעכל ומעבד את השיחה עם הנער, על פי המשולש השלב הוא לנשום. ישנה אפשרות שאצטרך לעכל את מה ששמעתי זמן רב והאפשרות השנייה שהזמן יהיה קצר, אבל לפני התגובה אני נושם. לאחר שהקשבתי בתחילה לסיפור, הקשבתי ועיבדתי לעצמי את מה שאני רוצה להגיד, רק לאחר מכן אני מגיב בצורה שקולה. בני הנוער בגיל ההתבגרות מושפעים רבות מהתגובות של המדריכים שלהם ולכן, חשוב שאעבור את כל השלבים של המשולש ולבסוף אגיב, בצורה זו אני גם מעביר מסר לבני הנוער על דרך פעולה. דוגמה למקרה שהתרחש בטיול האחרון עם בני הנוער ובו השתמשתי בשלבי המשולש להקשיב- לנשום- להגיב. לפני כחודש יצאנו לטיול בצפון הארץ במסגרת כלל העמותה בה אני עובד. לטיול זה יצאו בני נוער מהמגזר היהודי, הערבי והדרוזי. זהו הטיול הראשון במהלך השנה בו שלושת המגזרים נפגשים באותו הטיול. באחת השיחות שלי עם החניכים שלי תוך כדי דיבור החלתי להרגיש צריבה בגרון, בעיניים והרגשה של חנק. כמוני גם בני הנוער שישבו בחצי המעגל מולי. באותו השלב ראינו מולנו מספר בני נוער מהעדה הדרוזית שפיזרו לעברנו גז פלפל אשר גורם לתופעות שציינתי. בני הנוער שאיתי החלו להתלהם ולהתעצבן בצדק ורצו להגיב באלימות נגד אותם בני נוער. בשבריר של רגע היה עליי לאלתר כיצד אני פותר בעיה זו ומונע אלימות, ביקשתי מהחניכים שלי להישאר לשבת ועשיתי איתם תרגיל על פי הוראות המשולש. ראשית כל, ביקשתי מבני הנוער הדרוזים שפיזרו את גז הפלפל להסביר לחניכים שלי מדוע עשו מעשה זה, ותשובתם הייתה “מגיע לכם”. החניכים שלי הקשיבו והתרגזו מאוד מאמירה זו ורצו לפעול,בהשפעת מצב הרוח שלהם באותה העת. ביקשתי מהחניכים שלי שישכבו על הגב ויחשבו על היום והמסלול שעברו ובעיקר ינשמו וייהנו ממזג האוויר הנהדר שהיה באותו היום. לאחר כ- 20 דקות החניכים חזרו לשבת מולי וכעת ביקשתי מהם להגיב על המקרה שקרה. מרביתם ענו שהבעיה היא לא שלהם אלא של בני הנוער שפיזרו את גז הפלפל ושכעת הם רואים את המקרה בראייה שונה מאשר ראו כאשר זה התרחש. הסברתי להם שבכל שלב בחיים חשוב לפעול על פי משולש זה ובאותו הסדר, ובעזרת זה יעריכו אותם והם יוכלו להתקדם בחיים וירגישו יותר טוב עם עצמם.
המשולש השני שאליו אתייחס פנים- חוץ- ומה שביניהם. האדם יכול להיות בפוקוס בשלושה מישורים:
- פוקוס על התוכן הפנימי- על מה שהוא מרגיש בפנים, מה שהוא מביא איתו למפגש מבחינת רגשות ותחושות.
- פוקוס על החוץ- המציאות שבחוץ, האווירה שסובבת אותנו בין אם מדובר על קולות, הסביבה החיצונית בה אני נמצא, מזג האוויר השורר בחוץ.
- פוקוס על מה שביניהם- מקום מאוזן שמצליח לראות את מה שביניהם.
כאשר אני עומד מול קבוצה אני צריך לדעת לנווט בין התחושות הפנימיות שלי, לא לאפשר להם להציף אותי במיוחד במקום בו אני מרגיש תחושות קשות, כמו כן, לא לתת למציאות מסביב להשפיע על הלך הרוח. חשוב להתמקד בפרט ובקבוצה שעומדים מולי ולבוא אליהם ממקום “נקי” שיבינו את מה אני רוצה ולא לתת לדברים חיצוניים ופנימיים להשפיע עליי. בתחום החינוך בעבורי זוהי משימה מורכבת מכיוון, שבני הנוער מביאים למפגש רגשות ותחושות שמותאמים לגילם וזה משפיע עליי בכך שקשה לי לפעמים להתרכז ולהעביר את החומר והתוכן שתכננתי למפגש מבלי שהרגשות של בני הנוער ישפיעו עליי. קל מאוד שהחוץ והסביבה ישפיעו עליי, בכך שאני מוסת בקלות, מזג האוויר משפיע, קולות הרקע והתחושות של בני הנוער. במצב של עמידה מול קבוצה אני נדרש להתרכז מאוד כדי למנוע הפרעות והסחות דעת. דבר זה השפיע עליי רבות והכניס אותי למצב של מתח אשר השפיע על עבודתי, ואת המתח והמשבר לקחתי גם לחיים האישיים שלי. חשוב שאיש חינוך אשר מגיע מוכן לפעילות עם בני נוער ידע כיצד לאלתר, העבודה מול בני הנוער דינאמית ואי אפשר לדעת באיזה מצב רוח הם יבואו לפעילות, ועל המדריך להיות מוכן לשנות את הפעילות ברגע. דוגמה לכך, בשבוע שעבר הכנתי פעילות סיכום שנה עבור החניכים בה אנחנו מסכמים בשיחה ובצורת משוב את השנה שעברה עלינו. כבר בתחילת הפעילות חשתי במצב רוח של בני הנוער אשר הגיעו עם “קוצים בתחת” ובאי שקט שלא אפיינה את השנה. לאחר שיחה קצרה עימם הבנתי שהם בסוף שנת הלימודים והם מרגישים את החופש ושאין להם כעת את היכולת הנדרשת לשבת מולי במעגל ולסכם את השנה הכל כך משמעותית בעבורם. לאחר שהקשבתי, נשמתי ועיבדתי את מה שאמרו, פעלתי בכך שיצאנו לפעילות ספורטיבית בחוף הים, ואת הפעילות סיכום דחיתי לשבוע לאחר מכן. באירוע זה שמתי דגש רב עם יחסים עם הפרטנר (החניכים) ובחרתי לפעול בצורה זאת בכך שלכל הצדדים בסיפור יהיה מענה הולם.
המשולש השלישי שאליו אתייחס לתת- לקבל- לקחת. באישיות של בנאדם קיימים מספר מצבים אפשריים לתגובה מול המציאות החיצונית או הפנימית שלו. אדם מסוגל לתת לאחר, לקבל מהאחר או לקחת באופן דינאמי.
על פי האישיות האישית שלי אני נוטה לקחת אחריות במצבים שונים בהם אני אמור לפעול ולהפעיל, אינני משאיר את הדברים פתוחים ומשתדל לטפל בהם בעצמי. יכולת הנתינה שלי בכל המצבים גבוהה מאוד, הרבה יותר מאשר יכולת הקבלה מהאחר. דוגמה אישית מהחיים, מגיל צעיר אבא שלי חינך אותי לתרום ולתת מעצמי למען הסביבה והקהילה בה אני חי ומתגורר. בכל אירוע שהתקיים בקיבוץ ומחוצה לו הייתי הראשון שמתנדב, העיקר לתת כמה שיותר. במהלך השנים התחנכתי על הערך של נתינה רבה לסביבה מתוך רצון טוב לעזור ולא מרצון של קבלת תמורה. במהלך השנים נתתי מעצמי המון בתחומים רבים ומגוונים ולאנשים רבים. כיום, כאשר אני זקוק לסיוע ועזרה אני פונה לאנשים ואני נדהם לגלות את מידת הרצון שיש לאנשים בעבורי. בהיותי מחנך בני נוער אני מראה להם את ערך ההתנדבות הכה חשוב בעבורי, ומראה להם את התגמול האישי אותו הם מקבלים מהנתינה. למדתישצריך ללמוד לקחת ולקבל מאחרים כמו שאני אוהב לתת לאחרים. בנוסף לכך, אני מתנדב במגן דוד אדום פעמיים בשבוע בתור ראש צוות ונהג אמבולנס. התנדבות זו מדברת בצורה יצירה לערכי המשולש. ראשית כל אתה נותן מעצמך שעות רבות של התנדבות ועזרה כה חשובה בהצלת חיים ומתן עזרה רפואית. שנית, כאשר אתה מגיע לבית שהזמינו אמבולנס אני מקבל כל כך הרבה חום ואהבה מהמשפחה ומהמטופל דבר הנותן חום רב ללב. ולבסוף, התהילה להסתובב עם מדי מגן דוד אדום בסביבת ביתך נותן גאווה גדולה ופרגון רב מאנשים, ואני לוקח את אהבה הרבה והפרגון הרב מהאנשים הסובבים אותי.
סיכום ומשוב עצמי על הקורס
עבודת סיכום הקורס “אימפרוביזציה בחינוך” במסגרת החוג לחינוך בלתי פורמאלי במכללת אורנים נתן לי אפשרות ללמידה בצורה מיוחדת ומאתגרת. מרבית מהקורסים בחוג לחינוך בלתי פורמאלי ובתחום הדעת שלי גיאוגרפיה, נלמדים בשיעור פרונטלי בו המרצה מדבר או בסדנה בה אנו יושבים במעגל ומנהלים דיון. בקורס “אימפרוביזציה באלתור” פגשתי את עצמי במקום אחר, דרך הקורס הסתכלתי לתוך האני שלי. את תחילת הקורס התחלתי בשיעור השלישי בעקבות קמפוס במרוקו של מכללת אורנים. ההתחלה בעבורי הייתה שונה ומאתגרת מאוד. המפגש שלי עם המרצה שאומרת שאסור לדבר בשלילה ובגוף שני ומנסה לשנות את צורת החשיבה ולהתאמץ. בשיעור הראשון עשינו אלתור בזוגות והרגשתי שאני יוצא ממקום הבטוח לי ושאינו מוכר לי, ופרצתי בסערת צחוק כשכל הנראה נגרמה ממבוכה. כל שהקורס התקדם ולמרות כל העצירות שהיו לנו בדרך, אני חושב שלמדתי המון על עצמי ועל התחום של אלתור בחינוך. ניתן לומר שאני משתמש כיום רבות בחיים האישיים וגם בעבודה עם בני הנוער באלתור. השיעור המרכזי ביותר שעברתי בקורס הינו כאשר למדנו והתנסינו בשיטת המשולשים. מבחינתי שיטה זו היא ייחודית ומועילה וחשבו שכל בנאדם יכיר את המשולשים ובעת הצורך ידע לפעול על פי דרכם, מניסיון אישי זה מצליח ותורם. נוכחתי לדעת ולהבין שהמושלשים בהם השתמשתי בעבודתי הינם אפקטיביים ומועילים. בשנה הבאה אני מתחיל התנסות מעשית בבית הספר כצופה וכמורה בכיתה מול 35 תלמידים. זהו דבר חדש בעבורי שמעלה חששות רבות, האם אני אצליח? כיצד זה יהיה? האם יקשיבו לי? והשאלה המרכזית האם אתפקד כמצופה ממורה ומחנך בני נוער?, בעזרת קורס זה ובעזרת הצידה שאני לוקח מקורס זה, אני בטוח שאצליח. הקושי בעבורי בקורס היה חוסר שיתוף הפעולה מצד הכיתה שלא אפשרה לשיעור להתרומם למעלה ולהתפתח, אבל אני מבין שזה שלהם ואני לקחתי את המירב מהקורס. חושב אני שכל מחנך במדינת ישראל צריך לעבור קורס זה מכיוון, שמערכת החינוך משתנה בצורה מהירה ודינאמית וחשוב שכל אחד ידע לאלתר כי זה המפתח להצלחה.
ביבליוגרפיה
בוסטוק, ג’. (2007). אימפרוביזציה- אומנות הבמה. תו+: מוסיקה, אומנויות, חברה, 22-26.
יחזקאלי, פ’, & שלו, א’. (1995). האלתור: יתרון או מכשלה. ניהול: בטאון מנהלי ישראל, 11-15.
פרץ, א’. (2003). הוראה ואלתור – התייחסות מורות במערכת החינוך הישראלית למושג אימפרוביזציה-אלתור, בהוראה: הכרח קיומי או מרכיב משחרר?